לשתף זה כיף:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on telegram
Share on email
Share on whatsapp
Share on tumblr

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

אלימות במשפחה

המשפחה שלנו היא המקום הבטוח שלנו, שאמור לנסוך בנו אמון, שקט ורוגע. המשפחה שלנו היא המקום שבו אנו יכולים ואמורים להרגיש בטוחים וזהו המקום שאמור לטעת בנו את האמון בעצמנו. זו הנחת המוצא לגבי "המשפחה", אך במציאות ישנן משפחות אשר לא רק שלא נוסחות אמון, אלא מהוות דווקא את המקום שפוגע בנו יותר מכל דבר אחר.

זה המקרה כאשר אנו עוסקים באלימות במשפחה, שכן אלימות מסוג זה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר רב של סוגים, מאלימות פיזית קשה, עד אלימות נפשית-רגשית ובאלימות כלכלית. בשל חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסקור את המונח "אלימות במשפחה". בין היתר נסביר, מהי אלימות במשפחה על כלל סוגיה. כמו כן, נסביר ונסקור את החוקים הרלוונטיים לאלימות במשפחה. לקראת סיום המאמר, נתייחס מעט לתופעה של הגשת תלונות שווא בתחום המשפחה.

נבקש להעיר כי אין במאמר שלהלן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. במידה ואתם מעוניינים בקבלת ייעוץ פרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ.

מהי ההגדרה לאלימות במשפחה?
לכאורה, כאשר אנו שומעים את המונח "אלימות במשפחה", אנו בדרך כלל נקשור את המונח הזה לאלימות פיזית מוחשית בין בעל ואישה. אך במציאות, אלימות במשפחה לא בהכרח מתמקדת רק באלימות פיזית בין בעל ואישה (שאסורה בהחלט) ולעיתים אלימות פיזית יכולה גם להתקיים בין ילדים והורים וכן אף ביוזמת הילדים. יותר מכך, אלימות במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי גם באלימות כלפי קרובי משפחה רחוקים יותר וגם בין אחים, דודים ובני דודים.

אלימות כשלעצמה, לא חייבת להיות אלימות פיזית אלא יכולה להתבטא גם בפגיעה מינית במשפחה ובכלל זה באלימות מינית, תקיפה מינית ובעבירות מין חמורות בקרב המשפחה. לדוגמא – אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והטרדה מינית. אלימות פיזית, לרבות כזו הנעשית בקרב המשפחה, לא חייבת להיות פיזית, אלא יכולה להיות אלימות מילולית שאסורה על פי הדין הפלילי. הדוגמא לכך היא איומים בין בני משפחה.

אלימות במשפחה לא חייבת להיות אלימות פיזית. אלימות במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות מילולית. לכאורה, קללות בין בני משפחה, השפלה מילולית ודיבור לא ראוי ומכבד, אינם בהכרח אסורים לפי הדין הפלילי, אך בוודאי לא ראויים ולבטח עשויים להסב נזק למי שסובל מהתנהגות כזאת. עוד מונח הנוגע לאלימות במשפחה שהופך להיות שכיח יותר ויותר בשנים האחרונות, הוא אלימות כלכלית. כלומר, אלימות שמופעלת על ידי בן משפחה אחד כלפי בן משפחה אחר, המונעת מהצד האחר הנאה כלכלית. דוגמא מוחשית לכך, היא במקרים שבהם הבעל או האישה מחזיקים בכל המקורות הכספיים ומונעים את אותם מקורות מהצד האחר ובכך גוזרים עליו חיי דלות ומסכנות (נתייחס לכך בהרחבה בהמשך).

סיכום ביניים: לאלימות במשפחה אין בעצם מונח מקובל או הגדרה חוקית. כלומר, אלימות במשפחה עשויה להתרחש בהתאם לנסיבות. יש מקרים שבהם האלימות תיראה ותהיה ברורה וקלה לזיהוי ואז הטיפול החוקי בה (דהיינו – כאשר מדובר באלימות פיזית) יהיה בהתאם, כלומר – במישור הפלילי. לשם כך ישנן הגדרות האוסרות התנהגות אלימה. מצד שני, ישנם מקרים שבהם אפשר יהיה ללמוד מנסיבות העניין, כי מדובר באלימות מילולית או כלכלית ואז הפעולות נגדה תהיינה בהתאם לסוג ההליך והסעד המשפטי. ישנם מקרים שבהם אפשר יהיה לעתור לצו הרחקה בשל אלימות מילולית. מצד שני, יש מקרים שבהם צד בזוגיות יוכל לזכות בפיצויים כספיים, בשל אלימות כלכלית. ככלל, אלימות כלכלית או מילולית, לא בהכרח תקים סעד פלילי במקרים כאלו. במילים אחרות – אלימות במשפחה נלמדת בהתאם לסוג הסעד, סוג המעשה ואין לה הגדרה חוקית עיקרית.

כדי להקל על הקורא, נבקש להציע פרשנות שלנו למונח אלימות במשפחה. אנו סבורים כי אלימות במשפחה – היא כל אקט פיזי או מילולי או התנהגותי שיש בו כדי להסב חוסר נוחות והנאה לצד האחר, כאשר המעשים נעשים בכוונה ולשם גרימת אי נוחות. זו לדעתנו הגדרה שעולה בקנה אחד עם מגוון סוגי האלימות הנפוצים, שכאמור חלקם אסורים לפי חוק וחלקם אולי לא מוסריים, אך לא בהכרח פלילים. הגדרה כזו כוללת גם אלימות כלכלית וגם אלימות מילולית ועוד.

סוגים של אלימות במשפחה – סקירה
עד כה התייחסנו להגדרה של המונח אלימות במשפחה. בחלק שלהלן נבקש לסקור את כל אחד מסוגי האלימות אשר פירטנו בקצרה בחלק הקודם. כידוע, אלימות במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות לא ראויה ומוסרית של בעל כלפי אשתו, כך שהאישה מוכה נפשית ומצולקת. גם זו אלימות במשפחה, אפילו שהיא אינה כוללת שום אקט פיזי. לעומת זאת, ישנה גם אלימות של נשים כלפי גברים (אשר באה לידי ביטוי באקטים פיזיים וגם בהתעללות נפשית בגבר). הבה נסקור בהרחבה את סוגי האלימות בזוגיות ובפרט בין בני משפחה:

אלימות פיזית
אלימות פיזית היא סוג האלימות המוכר ביותר. לרוב, אלימות פיזית היא "תקיפה". תקיפה היא כל הפעלה של כוח פיזי, מגע, לרבות דחיפה, הכאה, נגיעה קלה ותקיפה באמצעות מכשיר קר או חם. ככלל, אלימות פיזית כשלעצמה היא עבירה פלילית, אך ישנו מגוון עבירות אלימות בחוק הפלילי. כל אותן עבירות אלימות, קבועות בחוק אחד הנקרא "חוק העונשין", התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). אלימות פיזית בין בני זוג, כלומר – תקיפה של בן או בת זוג, היא עבירה פלילית שהעונש בגינה יכול להגיע עד 6 שנות מאסר, כאשר התקיפה חמורה במיוחד ומותירה סימני אלימות.

אלימות במשפחה, דהיינו – אלימות פיזית, לא חייבת כאמור להתרחש רק בין בני זוג, אלא גם בין הורים לילדים ואף בין אחים. כמו כן, אלימות פיזית בקרב המשפחה יכולה גם להתבטא באלימות מינית. למשל, לא אחת אנו שומעים על גילויי עריות בקרב משפחה, או על סבים אשר ביצעו עבירות מין כלפי נכדים ועל שאר סוגים של התעללות מינית בין בני משפחה.

אלימות במשפחה נגד נשים, בדרך כלל שכיחה יותר, אך גם אלימות במשפחה נגד ילדים, היא דבר שכיח. יובהר גם כי המדינה מתייחסת בחומרה יתרה לאלימות פיזית מסוגים אלו, הן בשל הפגם המוסרי הקשה הנלווה להתנהגות זאת והן בשל ניסיון עבר של רציחות בנות זוג ובכלל זה רצח במשפחה ואף של ילדים בידי הוריהם.

אלימות נפשית
אלימות נפשית ובכלל זה מילולית, היא סוג של אלימות שרוב הציבור נחשף אליה פחות, שכן בדרך כלל היא מצויה בתפר שבין המותר לאסור ומדורגת בשטח האפור מבחינת הדין הפלילי. לרוב, אלימות נפשית היא אלימות שבאה לידי ביטוי בהתנהגות שיוצרת פחד, אי נעימות ובריונות כלפי בן משפחה. אלימות נפשית יכולה גם לבוא לידי ביטוי בצעקות, בתחושת חוסר שביעות רצון המביאה להשפלה פומבית ועוד. להמחשה נציג שתי סיטואציות:

הסיטואציה האחת יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות נפשית בזוגיות, כאשר גבר אלים מילולית נוקט כלפי בת זוגו באלימות מילולית. לדוגמא, כאשר הוא מכנה את בת זוגו בשמות גנאי, משפיל אותה באמירות בוטות ומתריסות בקרב בני משפחה ובציבור הרחב. סיטואציה שניה היא במקרה שבו הורה נוהג באלימות מילולית כלפי ילדו – משפיל אותו ליד אנשים, מכנה אותו בשמות לעג, צועק עליו ומקלל אותו.

ללמדנו, כי אלימות מילולית ונפשית אינה תמיד פלילית, אך היא התנהגות שיש בה פגם מוסרי ועלולה לגרום לנזקים נפשיים, במיוחד כאשר מדובר באלימות תכופה.

עולה השאלה: כיצד אפשר להוכיח אלימות מילולית, לצורך קבלת סעד (למשל – צו הרחקה שלגביו נתייחס בהמשך או סעד כספי, דהיינו – פיצויים). בדרך כלל, כדי להוכיח אלימות מילולית בין בני זוג או אלימות מילולית במשפחה, יש להתייחס לממד הנפשי ולממד המעשי. דהיינו, יש להראות כי מדובר בפעילות והתנהגות תכופה ובמקביל להראות כי הסיבה לאותה אלימות היא גישה בריונית ורצון להשפיל ולהסב פגיעה לצד הנפגע.

אלימות כלכלית
המושג אלימות כלכלית הוא חדש, יחסית, במשפט הישראלי ואפילו בציבור הישראלי. לצערנו, הוא החל להיות רלוונטי בעיקר בכל הנוגע לאלימות כלכלית נגד נשים. כלומר, אלימות שמופעלת בעיקר על ידי בעלים כלפי נשותיהם.

במה אותה אלימות באה לידי ביטוי? במניעת ההנאה והגישה למקורות הכספיים, שבאופן רגיל אמורים להיות נחלתם של שני בני הזוג. מציאות שבה בן זוג מונע מבת זוגו גישה למקורות כלכליים, למשל – חוסם לאשתו את כרטיס האשראי, מונע ממנה גישה לחשבון הבנק לצורך משיכת כספים, אוסר על בת זוגו לערוך קניות (בכך שהוא מונע ממנה מתן כספים) וכן מתנה כל גישה למקור כספי רק דרכו, הרי שזו אלימות כלכלית.

התנהגות זו באה לידי ביטוי בהצעת חוק שהוצעה לפני כשנתיים, אשר לא התקבלה עדיין לספר החוקים. מדובר בהצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התשע"ה – 2015. באותה הצעת חוק הוגדר המונח אלימות כלכלית בתור "התנהגות סדרתית ונמשכת של בן זוג או בן משפחה המהווה כפייה, הטעייה או שליטה שאינה סבירה בבן זוגו או בבן משפחתו". כמו כן הוגדרה "אלימות כלכלית", בהתאם למספר חלופות באותה הצעת חוק, לדוגמא – מניעת משאבים כלכליים על ידי בן זוג או מילדים, כאשר מדובר בהוצאות מחייה נדרשות, מניעה אוטונומיה אישית מבן זוג, לרבות מניעת אפשרות תעסוקתית ועוד.

בשולי הדברים נבקש להעיר הערה הנוגעת למאפיינים של אלימות כלכלית. מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בקיומו של צד אחד חזק נפשית וגם כלכלית, בין אם מדובר בבעל או בהורה דומיננטי ובין אם מדובר בילד הנוהג באלימות כלכלית כלפי הוריו המבוגרים. מאפיין נוסף הוא חולשה אישית ורגשית של הצד השני, אשר נפגע מאלימות כלכלית.

סיכום ביניים: אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין. היא אומנם מונח חדש בציבוריות ובשיח הישראלי, אך היא קיימת, אולי אפילו בקרבכם מבלי ששמתם לב לכך. אין מקום להתעלם ממנה ויש למנוע אותה.

חוקים הנוגעים לאלימות במשפחה:
ישנם מספר חוקים שקשורים במישרין ובעקיפין לאלימות במשפחה. הבה נסקור אותם להלן:

חוק העונשין
בכל הנוגע לאלימות פיזית, הרי שהאיסורים הפליליים בנדון מוגדרים בדין הפלילי, שהוא חוק העונשין. האחרון מונה מספר רב של עבירות אלימות, כמו תקיפה סתם, אשר לא הסבה לנפגע חבלה או סימני אלימות, אשר העונש בגינה עומד על שנתיים מאסר. תקיפה שכן מסבה נזק גופני למותקף, היא עבירה פלילית שהעונש עליה עומד על 3 שנות מאסר. על פי חוק העונשין, תקיפה של בן משפחה, דהיינו – ילדים, בן או בת זוג (ואף ידוע או ידועה בציבור), היא עבירה חמורה יותר, אשר העונש בגינה יכול להגיע ל-4 שנות מאסר במקרים שבהם לא נגרם נזק גופני למותקף. לעומת זאת, העונש עשוי להגיע ל-6 שנות מאסר כאשר נגרם נזק גופני. תקיפה של אדם מבוגר, כלומר, אדם אשר גילו עולה על 65, מוגדרת בחוק העונשין בתור "תקיפת זקן". העונש בגינה עומד על 5 שנות מאסר במקרים רגילים ובנסיבות מחמירות על 7 שנות מאסר.

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות")

החוק למניעת אלימות הוא אחד החוקים החשובים ביותר הנוגעים לאלימות במשפחה. זהו חוק שמעניק לבית המשפט סמכות להורות על צו הרחקה של בן משפחה, מבן משפחה אחר. בלשון החוק, צו הרחקה מכונה "צו הגנה". לצורך קבלת צו הגנה, יש צורך להוכיח מספר חלופות, שכולן מתייחסות במפורש או במשתמע להתנהגות המהווה "אלימות במשפחה".

בין החלופות הקבועות בחוק למניעת אלימות, שלאורן יורה בית המשפט על מתן צו הרחקה בין בני משפחה: התנהגות אלימה פיזית, אלימות מילולית אשר באה לידי ביטוי באיומים וכו' ואלימות מינית. כמו כן, צו הרחקה יכול להינתן כאשר מבקש הצו טוען להתעללות כלפיו, לרבות התעללות נפשית ורגשית ובמיוחד כאשר מדובר בהתעללות פיזית.

בן משפחה אשר עותר לקבלת צו הגנה, צריך להוכיח כי קיימת סבירות גבוהה שהצד אשר נגדו מתבקש הצו, מאיים על מבקש הצו ופוגע בשגרת חייו באופן לא סביר. כמו כן, על בית המשפט להשתכנע, כי אכן הייתה התנהגות אלימה של האדם אשר נגדו מבוקש הצו וכן עליו להשתכנע בקיומה של סכנה גופנית או נפשית, כלפי האדם אשר עותר לקבלת הצו.

החוק למניעת אלימות הוא חוק שמיועד באופן ספציפי לעניינים הנוגעים בין בני משפחה. אי לכך גם מוגדרות בחוק זה הוראות המתייחסות למגוון אירועי אלימות. כך לדוגמא, כאשר מדובר באלימות של קטינים כלפי הוריהם, על בית המשפט מוטלת חובה להיעזר בפקיד סעד בכל הנוגע לילדים וכן יש הוראות המבטיחות למותקפים קורת גג במקרים מסוימים, בהינתן צו הרחקה.

צו הרחקה, בהתאם לחוק למניעת אלימות, הוא בבחינת "תרופה זמנית", שכן הוא מוגבל בזמן. דהיינו, אדם אשר סובל מאלימות במשפחה, צריך לפעול גם במישורים נוספים שיביאו להפסקת האלימות לצמיתות. האפשרות להורות על צו הרחקה נועדה רק כדי להבטיח "רגיעה זמנית" בין צדדים ניציים. בהתאם לחוק למניעת אלימות, תוקפו של צו הרחקה הוא 3 חודשים, למרות שלבית המשפט יש סמכות להאריכו לתקופה כוללת של שנתיים, רק מטעמים מיוחדים שיירשמו (ביהמ"ש יכול להאריך עד שנה בנסיבות מיוחדות. בנסיבות חריגות עוד יותר – למשך שנה נוספת).

מבחינת ההליך לגופו, מי שמבקש צו הרחקה צריך להגיש בקשה בכתב, לצרף תצהיר מאומת כדין וכן לפרט במסגרת הבקשה את טעמיה. לרוב, בית המשפט יורה על מתן צו זמני למספר ימים במעמד צד אחד, אשר לאחריו יכונסו הצדדים לדיון יחדיו. אם בית המשפט השתכנע לאחר שמיעת הצדדים, כי יש מקום להורות על צו, כך ייעשה. אך באותה המידה יכול בית המשפט לדחות את הבקשה, בהיעדר ראיות. בשולי הדברים נעיר, כי בקשה למתן צו הרחקה ניתן להגיש לבית משפט השלום וגם לבית המשפט לענייני משפחה. ניתן להגיש בקשה זו גם לבית דין דתי, לפי הדין הדתי הרלוונטי לצדדים.

כמה מילים על תלונות שווא:
עד כה הסברנו על אלימות במשפחה, אך מה קורה במקרה שבו מישהו מנצל את מערכת החוקים הטובה שישנה בנושא, לרעה. כלומר, מגיש תלונת שווא, או במילים אחרות, תלונה בגין אלימות במשפחה, שאין מאחוריה כלום, מלבד ניסיון לפגוע באדם אחר. לצערנו, למרות שמדובר במקרים שוליים, עדיין ישנם מקרים שבהם מוגשות תלונות שווא, בגין אלימות במשפחה. מדובר בתופעה שיכולה להתקיים בין בני זוג ואפילו בין ילדים לבין הורים.

כדי להבהיר את הדברים, נעיר כי תלונת שווא היא עבירה פלילית של אמירת דבר שקר לאיש חוק ויותר מכך: אדם אשר מגיש תלונת שווא שהתבררה ככזו, חשוף אפילו לתביעה נזיקית-כספית, בגין לשון הרע.

לסיכום:
אין ספק שאלימות במשפחה היא כר פורה לדיון, בשל מגוון הנושאים המאפיינים את אותה אלימות. במאמר זה ביקשנו לבחון את המונח אלימות במשפחה ולהציג לכם, הקוראים, יריעה רחבה ככל הניתן על המשמעויות השונות של אלימות זו.

במאמר הסברנו מהי אלימות פיזית וכן פירטנו אילו סוגי עבירות אלימות במשפחה ישנן. כמו כן, התייחסנו לסוגי אלימות שלא בהכרח אסורים מבחינה חוקית, אך הם בוודאי לא ראויים ומוסריים והתקיימותם יכולה ליצור לנפגע סעדים אחרים (כלומר – נגד אלימות מילולית וכלכלית). כמו כן, הצגנו שני חוקים רלוונטיים ועיקריים לתחום האלימות במשפחה: אחד מהחוקים הוא החוק הפלילי, השני חוקק כדי לתת מענה נקודתי. דהיינו, החוק למניעת אלימות המאפשר קבלת צו הרחקה מהבית או צו הרחקה לבן זוג אשר פורט במאמר זה.

את המאמר נסיים בהמלצה: במידה ונפגעתם\ן עקב אלימות במשפחה מכל סוג, חשוב מאוד לפנות לעורך דין אלימות במשפחה לשם קבלת ייעוץ. כך יקל לכן\ם לבחון את כל האפשרויות העומדות לרשותכן\ם.

גלילה לראש העמוד