לייעוץ ראשוני: 072-33-80-288
לייעוץ ראשוני: 072-33-80-288

תחומי התמחות:

חקירות ומעצרים


איך מנצחים הליך פלילי בלי לעמוד למשפט?
אנשים רבים חושבים, כי הליך פלילי מורכב ממעצר, חקירה, כתב אישום וניהול הליך פלילי עד להרשעה או זיכוי. אך המציאות בתחום הפלילי, הרבה יותר מורכבת. זאת, מכיוון שלהליך הפלילי יש "הפתעות" והליכים נפרדים ומגוונים משלו. שימוש מושכל בהם, עשוי להביא ללקוח שנגדו הוגש/עתיד להיות מוגש כתב אישום, תוצאות מיטביות, לעיתים – אף מבלי לנהל כלל משפט פלילי.

מהם אותם הליכים? על כך, במאמר שלהלן.

כיצד מתנהל ההליך הפלילי ממבט "על"?
אמנם הליך הפלילי כולל מספר רב של הליכים משניים, אך בסופו של דבר, ברוב המקרים הליך פלילי מתקיים בקו אחד, במידה והוא אכן מתנהל מתחילתו ועד תום.

תחילתו של ההליך הפלילי הוא שלב החקירה. דהיינו, כאשר מתבצעת עבירה פלילית, על המשטרה לערוך חקירה פלילית, לשם איתור החשוד/החשודים שביצעו את העבירה. במסגרת החקירה, המשטרה יכולה לערוך חיפושים, ליטול אמצעי זיהוי, לחקור חשודים באזהרה, לעצור חשודים ואף לעכב אותם לשם חקירה.

במידה והמשטרה אספה די ראיות נגד חשוד מסוים, היא תעביר את חומר הראיות לידי התביעה. האחרונה היא זו, אשר תבחן לעומק את חומר הראיות שהוגש. על סמך החומר, היא תוכל להחליט אם להגיש כתב אישום נגד החשוד, או להחזיר את חומר הראיות לשם השלמות חקירה.

במידה והוגש כתב אישום נגד החשוד, המדינה יכולה במקביל לעתור לבית המשפט, בבקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטים. במידה ומדובר בעבירות פליליות חמורות וכאשר קיים חשש, שהחשוד עשוי לפגוע בהליך המשפט או לפגוע בביטחון הציבור/המתלונן, יעצור אותו בית המשפט עד לסיום ההליך הפלילי. כל זאת, בהנחה שלא נמצאה חלופה למעצרו (למשל: מעצר בית), או שהחשוד הפריך את החשש, שמא הוא עשוי לסכן את ביטחון הציבור ועוד.

במידה והוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, במקביל יוגש גם כתב אישום נגד הנאשם. כתב אישום צריך לכלול את פרטי העבירה המיוחסת לנאשם, את העדים שיעידו נגד הנאשם (לרוב, אלו עדים לעבירה, המתלונן עצמו וכן השוטרים שהיו מעורבים בחקירה). כתב האישום גם צריך לכלול את העובדות שמקימות את אשמתו של הנאשם, לרבות תאריכים ופרטים מדויקים, ככל הניתן, לגבי העבירה. יתר על כן, כתב הפלילי צריך לכלול גם הודעה, שמציינת האם בסיום ההליך הפלילי, במידה והנאשם אכן יורשע בפלילים, תעתור המדינה למאסר בפועל.

עם הגשת כתב האישום הפלילי, מתחיל המשפט הפלילי, אם כי להלכה, הוא כבר החל בשלב החקירה. זהו השלב שבו בית המשפט נכנס לתמונה – שכן שכל תכלית החקירה, היא להביא לסיטואציה שבית המשפט יכריע, האם החשוד ביצע עבירה פלילית או לא.

עם הגשת כתב האישום, יזומן הנאשם לדיון הנקרא "דיון הקראה". זהו הדיון, שבו על בית המשפט להקריא לנאשם את כתב האישום. הנאשם אמור להשיב לכתב האישום (כלומר, להודות בעבירה הפלילית המיוחסת או להכחיש שביצע אותה). בד בבד, הנאשם יכול בשלב זה לטעון טענות "מקדמיות". למשל: חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית, הגנה מן הצדק, טענות של זיכוי קודם, סיכון כפול ועוד. במידה ובית המשפט יקבע, כי טענותיו המקדמיות של הנאשם מוצדקות, הוא יכול להורות על ביטול כתב האישום. המשמעות היא שכתב האישום יבוטל, אך עדיין יהיה ניתן להגישו שוב. לעומת זאת, במידה וטענת הנאשם נדחתה, אזי יתחיל ההליך הפלילי. כלומר, בית המשפט יקבע מועדים לדיון.

השלב הבא בהליך הפלילי – הוא פרשת התביעה. זהו השלב שבו התביעה צריכה להציג את ראיותיה, דהיינו, לזמן את עדיה. באמצעותם – היא תגיש את המסמכים והאסמכתאות שהיא אספה במהלך החקירה. בשלב פרשת התביעה, הנאשם יהיה זכאי לחקור את כל עדי התובעת בחקירה נגדית ובכך – לסתור את גרסאותיהם. עם סיום פרשת התביעה, מתחילה פרשת ההגנה. זהו השלב שבו הנאשם יכול להעיד בעצמו ולזמן עדים מטעמו.

עם סיום פרשת התביעה וההגנה, הצדדים יסכמו את טענותיהם ולאחר מכן בית המשפט יכריע את הדין. כלומר: בית המשפט יקבע, האם הנאשם ביצע עבירה פלילית או לא. אם הנאשם הורשע, ייקבע עוד דיון שבו הצדדים יטענו לגובה העונש של הנאשם. אם הנאשם זוכה, אזי תם המשפט הפלילי. עם מתן גזר הדין, לנאשם וגם למדינה יוותרו 45 ימים כדי להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר, בין על הכרעת הדין ובין על העונש לבדו.

עד כאן, התייחסנו להליך הפלילי מ"מעוף הציפור" – כלומר, הצגנו את המסלול המוכר, שבו מתנהל תיק פלילי. חקירה, מעצרים, כתב אישום, הרשעה/זיכוי וערעור. אך כמו בכל דרך, יש מחלפים גדולים, שמאפשרים לנוסע לפנות לדרך שבה הוא מעוניין. אך מידי פעם, יש גם דרכים צדדיות (דרכים "עוקפות" או "חלופיות"), לאותם מחלפים גדולים. עתה נדון באותן דרכים עוקפות, להלן:

הודיעו לי על סגירת התיק – האם יישאר לי רישום פלילי?
כפי שציינו, במסגרת החקירה הפלילית, תפקיד המשטרה הוא לחקור את העבירה ולאתר את החשודים שביצעו אותה. עם זאת, במסגרת החקירה הפלילית, עלולים להתרחש מקרים, שבהם המשטרה חושדת באדם מסוים, אך לאחר חקירה ובדיקה, היא מוצאת כי לא מדובר בחשוד הרלוונטי. לחלופין, יתכן מצב שבו המשטרה משוכנעת שאדם מסוים הוא שביצע עבירה פלילית, אך אינה מצליחה לאסוף נגדו ראיות.

במקרים כאלו, המשטרה עשויה לסגור את התיק הפלילי. אך מה תהיה הסיבה שבגינה ייסגר התיק הפלילי? לשם כך, קובע "חוק סדר הדין הפלילי" [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כי ניתן לסגור תיק פלילי במקרים שבהם יש חוסר בראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

כאשר תיק פלילי נסגר ע" המשטרה בשל חוסר בראיות – העילה ברורה: למשטרה אין די ראיות כדי להעמיד אדם לדין פלילי. כאשר מדובר בסגירה של תיק בשל חוסר עניין לציבור, המשמעות היא שהמשטרה מצאה כי העמדה לדין או חקירה של אותו אדם – עשויה לגרום נזק גדול יותר לציבור, מאשר העמדה לדין (לדוגמא: כאשר מדובר בסכסוך משפחתי, שלא תמיד ראוי שהמשפט הפלילי יתערב בו, או כאשר מדובר בעבירות קלות ערך). כאשר התיק הפלילי נסגר מחוסר אשמה, הרי שזו העילה הטובה ביותר, משום שזו עילה שלא תותיר כל רישום פלילי משטרתי – בעניינו של החשוד.

לכן, אם קיבלת הודעה על סגירת תיק פלילי, יש לבחון היטב מהי עילת סגירת התיק. במידה ולא מדובר בעילה של "חוסר אשמה", חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי ולהגיש ערעור לקצין הממונה או לפרקליטות המחוז (בהתאם לסמכות שסגרה את התיק), על עילת סגירת התיק. סגירת תיק שלא בעילה של חוסר אשמה, עשויה להותיר רישום במרשם הפלילי המשטרתי ועדיף להימנע מכך.

הודיעו לי על כוונה להגיש נגדי כתב אישום – מה אפשר לעשות?
במידה והמשטרה מחליטה להמליץ לתביעה על הגשת כתב אישום, עליה ליידע את החשוד על העברת חומרי חקירה לגורם תובע. בשפה משפטית, מדובר למעשה בהזמנה ל"שימוע". שימוע – כשמו כך הוא – מתן זכות טיעון לנאשם, לקראת הגשת כתב אישום.

עבור החשוד, השימוע הוא הזדמנות לשכנע את התביעה לא להגיש נגדו כתב אישום. זו ההזדמנות שלו להציג ראיות שלא הוצגו למשטרה ובנוסף – להציג לתביעה נסיבות אישיות, שלאורן יש מקום לא להגיש נגדו כתב אישום. עם זאת, חשוב לציין מהו הדין החל על זכות השימוע, בהליך הפלילי:

סעיף 60 ל"חוק סדר הדין הפלילי" קובע, כי שימוע ייעשה לרוב בכתב. דהיינו, על החשוד לפנות בכתב לגוף התובע. כמו כן, זכות השימוע מוענקת לאדם שלא נמצא במעצר. כלומר, אם החשוד נעצר עד לתום ההליכים, הוא לא יהיה זכאי לשימוע. חשוב לציין, כי בכל הנוגע לשימוע – במידה והמדינה פוגעת בזכות השימוע, הרי שבית המשפט יכול להורות על ביטול כתב האישום, שכן מדובר בזכות יסוד של נאשם – דהיינו- זכות הטיעון.

מהי עסקת טיעון?
עסקת טיעון אומנם נוקטת שימוש במונח "עסקה", אך לא בהכרח ראוי להשתמש במילה "עסקה", כאשר מדובר במשפט פלילי. נראה כי המונח הנכון יותר, הוא "הסדר טיעון". הסדר טיעון הוא הסדר בין הנאשם לבין המדינה, במסגרת ההליך הפלילי.

הסדר טיעון יכול לכלול הסכמה על הפחתת האישומים בכתב האישום, בתמורה לכך שהנאשם יודה בעבירות קלות יותר. לחלופין, הסדר טיעון יכול להוות הסכמה על שיעור העונש של הנאשם לאחר הרשעתו ועוד. לרוב, כמו בכל הסכם בין צדדים, הסדר טיעון הוא למעשה "קניית סיכון" מטעם הנאשם כלפי המדינה ולהיפך. לעיתים, למדינה יש ראיות נגד נאשם, אך לא מספיק כדי להרשיע אותו בעבירה חמורה ולכן היא מעדיפה "לקנות סיכון" ולהגיע להסדר, שבו הנאשם יודה בעבירה קלה יותר, אך בכל זאת ייכנס לכלא, במקום להסתכן בזיכוי מוחלט.

מנגד, גם הנאשם בהליך הפלילי "קונה סיכון": לא ניתן לנבא מה בית המשפט יפסוק בסוף ההליך הפלילי. לכן במקרים רבים, נאשמים בוחרים "לקנות סיכון" ולהודות בעבירות קלות יותר ובכך להימנע מהסיכון, שמא יישלחו לתקופה ארוכה יותר לכלא.

זו, למעשה, תכליתה של עסקת הטיעון, שמהווה חוזה בין המדינה לבין הנאשם. עם זאת חשוב לציין, כי הסדר טיעון בין נאשם למדינה הוא הסדר בין שני הצדדים, אך בית המשפט אינו צד להסדר הטיעון. אם נחדד: גם כאשר נחתם הסדר טיעון, בית המשפט יכול לקבוע כי הוא איננו מקבל את ההסדר ואכן היו דברים מעולם.

ניקח לדוגמא את משפטו של אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר. בית משפט השלום קבע, כי אינו מוכן לקבל את הסדר הטיעון וכן החמיר את העונש שסוכם בין מר אולמרט למדינה. מצד שני, חשוב לציין, כי הכלל הוא שבית המשפט אינו אמור להתערב בהסדר טיעון, אלא בנסיבות חריגות מאוד, שבמסגרתן הסכם הטיעון סותר את האינטרס הציבורי.

מכאן, שהסדר טיעון הוא דרך חלופית, שעשויה לסייע משמעותית לנאשם. מדובר בהליך עוקף הליך פלילי, שבמסגרתו, גם אם התמונה נראית רע בתחילה, הסדר טיעון מוצלח עשוי לסייע לנאשם ולחסוך לו סיכון רב יותר, הנלווה, באופן טבעי, להליך הפלילי.

מהי בקשה לעיכוב הליכים?
עוד הליך עוקף להליך הפלילי, הוא הליך הנקרא "עיכוב הליכים". זהו אינו הליך שמתנהל בבית המשפט, אלא מול היועץ המשפטי לממשלה. בכל שלב בהליך הפלילי (עד למתן הכרעת הדין), יכול היועץ המשפטי לממשלה לקבוע, כי יש לעכב את ההליכים נגד הנאשם.

אך כדי להביא לכך שהיועץ המשפטי לממשלה יעכב את ההליכים, יש להגיש בקשה בכתב. במסגרת בקשה לעיכוב הליכים, יש להציג טיעונים כבדי משקל, לרוב אישיים, שבגינם ראוי לעכב את ההליך הפלילי בעניינו של הנאשם. מדובר למעשה בסמכות של צדק, שמוקנית ליועץ המשפטי לממשלה.

עיכוב הליכים מאפשר לעצור – לזמן בלתי מוגבל – את ההליך הפלילי נגד הנאשם. זאת, בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, לאחרון יש גם סמכות לחדש את ההליכים נגד החשוד במקרים מסוימים. למשל, החשוד ביצע עבירה פלילית, בתקופה שבה עוכב ההליך נגדו. מצד שני, חשוב לציין ש"חוק סדר הדין הפלילי" קובע, כי אם חודש ההליך נגד החשוד ולאחר מכן עוכב שוב, לא ניתן יהיה לחדשו.

נסכם: עיכוב הליכים הוא דרך עוקפת, שיכולה לסייע רבות לנאשם במסגרת ההליך הפלילי. מצד אחד זו דרך שאינה פוגעת בנאשם בשום אופן. מצד שני, במידה והבקשה לעיכוב הליכים בעניינו של נאשם מתקבלת, הרי שאז המשמעות היא טובה ויעילה לנאשם.

מהי חנינה?
עפ"י חוק יסוד, נשיא המדינה הוא בעל "סמכות של חסד". דהיינו, סמכות להעניק חנינה לאנשים שהורשעו בפלילים, או לאנשים שעומדים לדין פלילי. סמכותו של נשיא המדינה היא סמכות בלעדית המוקנית לו. לרוב, בקשות חנינה מתקבלות במשורה.

עם זאת, גם בקשת חנינה היא דרך חלופית להליך הפלילי, שבמסגרתה לנאשם "אין מה להפסיד". או שהבקשה תתקבל או שהבקשה תידחה. לכן, מדובר באפשרות עוקפת ויעילה, שהצלחתה יכולה לסייע מאוד לנאשם.

נעיר, כי בקשת חנינה יש להגיש בכתב לבית נשיא המדינה. רוב הבקשות מגיעות לנשיא ולעורכי דין שעוסקים בתחום, מטעם פרקליטות המדינה. עפ"י המידע המפורסם, נשיא המדינה אכן מעיין בבקשות באופן אישי, אך כאמור, בקשות חנינה לא מתקבלות בנקל. חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מיומן בעת הגשת בקשת חנינה ולהציג נסיבות אישיות ומשמעותיות, כדי לשכנע את הנשיא בבקשת חנינה.

האם אפשר לסיים הליך פלילי ללא הרשעה?
אומנם המאמר מתייחס בעיקר להליכים חלופיים במשפט הפלילי, אך לא ניתן להתעלם מאחד ההליכים החשובים ביותר שקיימים במשפט הפלילי, שהצלחתו יכולה להביא למניעת הרשעת נאשם. זהו הליך הנקרא "אי הרשעה".

החוק הפלילי קובע, כי ברירת המחדל היא כזו: כאשר אדם נמצא אשם בפלילים, הוא יורשע בפלילים. זהו הכלל, אך החריג לכלל הוא "אי הרשעה". דהיינו, בית המשפט רשאי לקבוע, כי אדם מסוים אכן ביצע עבירה פלילית, אך הוא לא יורשע בגינה. המשמעות של אי ההרשעה היא – שהאדם לא יוותר עם רישום פלילי.

המשמעות היא כבירה, במיוחד כאשר מדובר באנשים נורמאטיביים מן היישוב, שבמקרה חטאו בפלילים, בעבירה קלה (דוגמא נפוצה "לאי הרשעה", היא עבירות של אחזקת סמים לצורך שימוש עצמי, שהיא עבירה שלא פעם, אנשים נורמאטיביים מואשמים בגינה). כך שהמשמעות היא מחיקת רישום פלילי ללא הרשעה.

חשוב לציין, כי הרשעה בפלילים עשויה למנוע מאדם להתקבל לעבודות מסוימות, כמו עבודות בשירות המדינה. הרשעה יכולה למנוע מאדם להירשם בתור עורך דין, רופא, רואה חשבון ועוד. לכן, החוק הפלילי מקנה לבית המשפט שיקול דעת להימנע מהרשעה פלילית, למרות שהנאשם אכן ביצע עבירה. זאת, מטעמים של חסד וצדק.

עם זאת, לא בנקל יקבע בית המשפט, כי יש להימנע מהרשעת נאשם. כדי לשכנע את בית המשפט להימנע מהרשעה, יש להוכיח נזק ממשי ומוחשי שייגרם לנאשם, במידה והוא יורשע. כמו כן, יש להראות שלנאשם אין עבר פלילי, שכן במידה וקיים עבר פלילי, אין כל תועלת ל"אי הרשעה".

חשוב להדגיש, כי לא מספיק להוכיח לבית המשפט, כי הרשעתו של נאשם עשויה לפגוע בפרנסתו. יש להוכיח באופן מפורש, כי לנאשם יש מקצוע מסוים (או שהוא סיים את לימודיו במקצוע מסוים), שהוא לא יוכל להמשיך ולעסוק בו. לחלופין, יש להראות כי הנאשם עתיד להתקבל לעבודה מסוימת, אך בהתקיים רישום פלילי, הנאשם לא יוכל לעבוד בעבודה זו.

עם זאת, אפילו אם בית המשפט לא הרשיע את הנאשם, הוא עדיין רשאי להטיל עליו עונש, כמו קנס כספי, עבודות התנדבותיות לתועלת הציבור ועוד.

לסיכום, הליך של אי הרשעה הוא הליך חלופי, שיכול לחסוך לנאשם ניהול הליך פלילי, שסופו לוטה בערפל. זאת, מכיוון שהוא מקנה לבית המשפט סמכויות רבות והוא עשוי להיטיב עם הנאשם.

מהי קובלנה פלילית?
לא פעם אנו נשאלים לגבי "קובלנה פלילית" ולגבי האפשרויות, שעומדות לאנשים לבטלה. קודם כל, קובלנה פלילית היא כתב אישום פלילי, שאינו מוגש ע"י המדינה (דהיינו, ע"י הפרקליטות או התביעה המשטרתית), אלא ע"י אדם פרטי אחר.

"חוק סדר הדין הפלילי" מקנה לכל אזרח אפשרות להגיש כתב אישום פלילי נגד אזרח אחר. עם זאת, משום שמדובר בכוח רב מאוד שניתן לאנשים פרטיים, האפשרות הזו מוגבלת לעבירות קלות יחסית. דהיינו, המדינה שומרת לעצמה את הזכות להגיש כתבי אישום ולנהל את ההליך הפלילי במדינת ישראל, אך באותה נשימה, מקנה גם לאזרחים פרטיים זכות לאכוף את המשפט הפלילי, במקרים מיוחדים/במקרים שבהם למדינה אין מספיק משאבים, כדי לנהל את אותם הליכים. בין העבירות שאפשר להגיש בגינן קובלנה פלילית ע"י אדם, ניתן למנות עבירות איכות סביבה, עבירת איומים ותקיפה קלה, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, נזק לרכוש ועוד.

חשוב לציין, כי קובלנה פלילית היא כתב אישום לכל דבר ועניין. כאשר אדם מורשע ע"י בית המשפט במסגרת קובלנה פלילית, הוא עשוי להיענש – בהתאם לעונש הקבוע לצד אותה עבירה בה הוא הורשע. יתר על כן, קובלנה פלילית מתנהלת כמו הליך פלילי מבחינת סדרי הדין, לטוב ולרע. לכן, ההליכים שהוזכרו במאמר זה, כגון: עיכוב הליכים, אי הרשעה, חנינה ועוד, רלוונטיים גם לקובלנה פלילית. למשל, כאשר מוגשת קובלנה פלילית נגד אדם אחר, יכול אותו אדם לטעון טענות מקדמיות, כפי שהוצגו לעיל, כמו פגם בכתב האישום, סמכות מקומית, הגנה מן הצדק ועוד.

נזכיר שתי מושכלות יסוד בנוגע לקובלנות פליליות. בדרך-כלל, קובלנה פלילית אינה יכולה להיות מוגשת נגד עובד מדינה בגין ביצוע תפקיד. כלומר, אי אפשר להגיש קובלנה פלילית נגד שוטר, בגין מעשה שביצע בעת מילוי תפקיד. אפשר להגיש קובלנה פלילית נגד עובד מדינה, רק במידה והיועץ המשפטי לממשלה אישר זאת.

הנושא השני הוא, כי המדינה יכולה – בכל רגע במסגרת התהליך – להורות על כך שהקובלנה הפלילית תתנהל על ידה. במילים אחרות: המדינה יכולה ליטול את המושכות מהמאשים, האזרח הפרטי ולנהל במקומו את ההליך.

לסיכום:
ההליך הפלילי הוא הליך מורכב, המצריך ידע רב ונרחב. לכן, חשוב להיות ביקורתי ולבחון, בכל מקרה, דרכים חלופיות, שעשויות לסייע לנאשם/אדם שעתיד להיות נאשם, לקראת ההליך הפלילי. לא תמיד נכון לחתור לנהל משפט פלילי, כי התוצאות עלולות להיות אקוטיות. בכל מקרה, יש לבחון היטב הליכים חלופיים למשפט הפלילי. חשוב ביותר לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקיא בתחום.
 

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 072-33-80-288

או מלאו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם:

 

072-33-80-288

phone6, phone, contact, telephone, support, call
 

ת"א, אבן גבירול 133 (פינת באזל)

home6, home, house, building

boaz@kenig-law.co.il

file4, file, list, paper, page, document

בועז קניג - משרד עורכי דין

play4, play, media control, audio