לייעוץ ראשוני: 072-33-80-288

תחומי התמחות:

עבירות תקיפה


התיקים השכיחים ביותר המתנהלים בבתי המשפט, הם תיקי "תקיפה". אך תקיפה אינה רק אלימות בין אדם לחברו. היא כוללת מגוון רב של אירועים אלימים, שנכנסים לקטגוריה אחת גדולה, הנקראת "עבירות אלימות". במאמר שלהלן, ננסה להסביר מהן עבירות אלימות, אילו עבירות אלימות ישנן בחוק הפלילי הישראלי ומה חשוב לדעת על עבירות אלימות. על כל אלו, במאמר שלהלן.

מהן עבירות תקיפה?
חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), הוא "הקודקס" הפלילי במשפט הישראלי. במסגרת חוק העונשין, קבועים האיסורים הפליליים (עיקרם) וכן טענות ההגנה, שאפשר לטעון במסגרת המשפט הפלילי. בין היתר, חוק העונשין קובע מספר רב של עבירות, שנקראות "עבירות אלימות" – בין אם מדובר בעבירות קלות (כמו "סתם" תקיפה) ובין אם מדובר בעבירות אלימות חמורות (כמו שוד בנסיבות מחמירות, עבירות מין, עבירת רצח ועוד).

כאשר נשאלים מהי עבירת תקיפה, אפשר להשיב תשובה קצרה: תקיפת אדם את רעהו. עם זאת, תקיפה אינה עניין של מה בכך, משום שהיא לא מתמקדת רק בעבירה אחת, של אלימות בין שני אנשים, אלא במגוון רחב מאוד של עבירות אלימות, שכולן מוגדרות כתקיפה. במילים אחרות – כל עבירות האלימות במשפט הפלילי, הן עבירות שבסיסן המשפטי הוא "תקיפה". דהיינו: אלימות.

מה מוגדר כתקיפה?
תקיפה, בפן הפורמאלי, מוגדרת בחוק העונשין בסעיף 378. ההגדרה הקבועה חלה על מגוון רחב של עבירות פליליות. תקיפה מוגדרת בתור הכאה של אדם, נגיעה באדם אחר שלא מרצונו, דחיפת אדם אחר, הפעלת כוח כלפי אדם אחר (גם הפעלת כוח באמצעות חום, גז, חשמל וריח, מוגדרת כתקיפה). כמו כן, הגדרת התקיפה כוללת גם "אי נוחות או נזק". דהיינו, תקיפה צריכה לגרום לאי נוחות או לנזק לאדם אחר. חשוב לציין שכל תקיפה גורמת "לאי נוחות". אפילו דחיפה קלה ביותר, במידה ואינה מתבצעת בהסכמה, גורמת מטבעה לאי נוחות. כך גם רואים זאת בתי המשפט.

אילו עבירות תקיפה ישנן?
כאמור, חוק העונשין מגדיר מספר רב של עבירות תקיפה "קלאסיות" וכן, מספר רב של עבירות אלימות מסוגים שונים, שגם הן מהוות עבירות תקיפה. להלן, סקירה של עיקר עבירות תקיפה ואלימות, הקבועות בחוק העונשין:

תקיפה סתם:
עבירת התקיפה הבסיסית ביותר, קבועה בסעיף 379 לחוק העונשין ועניינה הוא, תקיפה "סתם". דהיינו, תקיפה בין אדם לחברו, מבלי שלאדם המותקף נגרם נזק כלשהו. מדובר בעבירה מסוג עוון (עבירות עוון הן עבירות, שהעונש בגינן נע בין 3 חודשי מאסר עד 3 שנים. עבירות פשע הן עבירות, שהעונש בגינן הוא מעל 3 שנות מאסר), שהעונש בגינה הוא שנתיים. למעשה, כל אירוע תקיפה, שלא גרם לחבלה ולא ננקטו בו נסיבות מיוחדות או מחמירות (כפי שיוסבר בהמשך), מוגדר בתור "תקיפה סתם".

תקיפה הגורמת חבלה של ממש:
בניגוד לתקיפה סתם, שמתבצעת כלפי אדם אחר ללא גרימת נזק, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הקבועה בסעיף 380 לחוק העונשין, היא עבירה שביצועה אכן גורם לנזק – בין אם מדובר בנזק פיזי או נזק נפשי. לכן, העונש בגין עבירה זו חמור יותר ועומד על 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות שונות וחמורות יותר:
סעיף 382 לחוק העונשין מגדיר מספר פעולות, שמהוות תקיפה בנסיבות חמורות יותר. לא מדובר בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, אך עדיין מדובר במעשי תקיפה חריפים וחמורים. לפניכם כמה דוגמאות:

אדם שתוקף אדם אחר, כדי לבצע פשע. למשל: תקיפה במהלך ביצוע שוד.
אדם שתוקף חבר, כדי לגנוב ממנו. למשל: אדם שתוקף חבר בביתו, כדי לגנוב ממנו תכשיט.
אדם שתוקף אדם אחר, כדי להתנגד למעצר שלו או של אדם אחר.
כל אלו הם מקרים חמורים יותר מאשר תקיפה רגילה ולכן, העונש בגינם עומד על 3 שנות מאסר. עם זאת, במידה ואחת מהעבירות המוזכרות, מתבצעת בצוותא (דהיינו, ע"י מספר אנשים, יחדיו), העונש אף חמור יותר ועומד על 5 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות:
תקיפה בנסיבות מחמירות היא עבירה שקבועה בסעיף 382 לחוק העונשין. היא מתייחסת לשתי העבירות שבהן התחלנו (עבירה של תקיפה סתם או עבירה של תקיפה, הגורמת חבלה). החוק קובע, כי עבירות אלו, הנעשות בצוותא (כאמור, ע"י מספר אנשים יחדיו), הן עבירות תקיפה שנעשות בנסיבות מחמירות ולכן, העונש בגינן יוכפל. למשל, עבירה של תקיפה סתם, היא עבירה שהעונש בגינה עומד על שנתיים. אך אם העבירה נעשתה ע"י מספר אנשים, העונש יכול להגיע ל-4 שנות מאסר. עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות המתבצעת ע"י מספר אנשים, העונש בגינה יעמוד על 6 שנות מאסר (כפול מהעונש הקבוע לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה).

תקיפת ילדים ובני זוג:
סעיף 382 לחוק העונשין אשר הוזכר לעיל, מתייחס למספר מקרים נוספים, שמוגדרים כאירועים של תקיפה בנסיבות מחמירות. סעיף 382 קובע, כי מי שמבצע עבירת תקיפה כלפי בן/בת זוג (לרבות ידועים בציבור), מבצע תקיפה בנסיבות מחמירות. גם במקרה כזה, העונש יהיה עונש כפול, לעומת עונש של תקיפה סתם (דהיינו, 4 שנים). כך גם במקרה, שבו תקיפה סתם מתבצעת כלפי קטין או אדם חסר ישע (כמו ילד). גם במקרה זה, יהיה כפל עונש. במידה ומדובר בעבירת תקיפה הגורמת חבלה והתקיפה מתבצעת כלפי בן/בת זוג, אזי יהיה כפל עונש לעבירה.

אין ספק, כי תקיפה המתבצעת כלפי חסרי ישע או כלפי בן או בת זוג, היא עבירה בעלת פגם מוסרי גדול יותר. לא בכדי, המחוקק הקדיש לעבירות כאלו הוראות ספציפיות והטיל עונשים חמורים יותר.

על ניסיוננו בתיקים של אלימות במשפחה, כדאי לקרוא תחת הלינק הבא:
אלימות במשפחה

תקיפת שוטרים:
סעיף 273 לחוק העונשין קובע, כי מי שתוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו של השוטר (למשל, כאשר שוטר מבקש לכתוב לאדם דו"ח תעבורה והחשוד תוקף אותו כדי למנוע זאת), מבצע עבירה חמורה. זאת, מכיוון שלא מדובר בתקיפה בלבד, אלא משום שתקיפת שוטר היא תקיפת שלטון החוק. לכן, חוק העונשין קובע, כי תקיפת שוטר היא עבירה שהעונש בגינה הוא מינימום חודש ומקסימום 3 שנים, מאחורי סורג ובריח. יתרה מכך: אם העבירה התבצעה כדי להכשיל את השוטר (כמו בדוגמא שהוזכרה, של דו"ח), או שהשוטר הותקף באמצעות נשק קר או חם, או שהתקיפה התבצעה לא ע"י אדם אחד, אלא ע"י חבורה, הרי שמדובר בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. לכן, העונש עומד על 5 שנים ולא פחות מ-3 חודשים.

תקיפת עובדי ציבור:
בדומה לתקיפת שוטר, גם תקיפה של איש ציבור, נחשבת בתור עבירה חמורה. זאת, מכיוון שאיש ציבור (בין אם הוא פקח עירוני, איש אכיפה מטעם רשות הטבע או פקיד ביטוח לאומי/משרד הפנים) הוא אדם, שמיישם את שלטון החוק. לכן, התקיפה אינה "רק" תקיפה של אזרח, אלא תקיפה של שלטון החוק. לכן, סעיף 382א לחוק העונשין קובע, כי אדם שתוקף עובד ציבור במהלך מילוי תפקיד, דינו מאסר 3 שנים. יתרה מכך: אם העבירה נעשתה בחבורה, או באמצעות כלי נשק (חם או קר), או כדי למנוע מעובד הציבור לעשות את עבודת החוק, הרי שדינו חמור יותר – 5 שנות מאסר.

עוד הוראה רלוונטית לתקיפת עובדי ציבור, מתייחסת באופן ספציפי לתקיפה של צוותי רפואה. לא פעם אירעו מקרים, שבהם אנשים ביקשו למנוע מתן סיוע רפואי לאדם מסוים ולשם כך, תקפו חובשים או אנשי צוות של מד"א. מדובר בעבירה חמורה, שיכולה להביא לפגיעה חמורה (לא רק באנשי הצוות הרפואי, אלא גם באדם שיש להעניק לו טיפול רפואי). לכן, עבירת תקיפה של אנשי צוות רפואי, במהלך מתן סיוע רפואי, היא עבירה שדינה 5 שנות מאסר.

איומים:
סעיף 192 לחוק העונשין קובע, כי עבירה של איומים, היא עבירה שהעונש בגינה עומד על 3 שנות מאסר. אומנם, איומים לא נעשים בצורה פיזית (עבירת איומים אינה עבירה שכוללת אלימות פיזית), אך זו עבירת אלימות בהגדרתה, משום שמתבצעת באמצעות אלימות מילולית. חוק העונשין קובע, כי איום הוא אמירה במפורש או במשתמע, שנועדה למנוע מהמאוים לעשות דבר מה או לא לעשותו וזאת, באמצעות פגיעה בבן משפחה, באדם עצמו, בעבודתו, בשמו הטוב ועוד.

שוד:
עבירת השוד קבועה בסעיף 402 לחוק העונשין. שוד הוא מעשה של גניבה, אך לא כזה המתבצע בחשכה ובשקט, אלא תוך איום פיזי. העונש על ביצוע שוד עומד על 14 שנות מאסר. עם זאת, שוד המתבצע בנסיבות מחמירות, דהיינו, באמצעות שימוש בנשק, או במקרה שבו במהלך השוד, השודד פוגע באדם, אזי עונש המאסר עומד על 20 שנים.

עבירות המתה:
עבירות המתה הן עבירות, שביצוען מביא למותו של אדם. ככלל, חוק העונשין קובע 3 סוגים של עבירות המתה, כדלקמן:

העבירה הראשונה: עבירה של גרימת מוות ברשלנות. זו עבירה שאינה מצריכה כוונה אלא מחדל, חוסר מודעות. סעיף 304 לחוק העונשין קובע, כי עבירה של גרימת מוות ברשלנות, זו עבירה שדינה 3 שנות מאסר.

העבירה השנייה: עבירת הריגה. מדובר בעבירה שמתייחסת למקרים, שמצד אחד אינם מתבצעים בכוונה תחילה (או שלא ניתן להוכיח, שהתבצעו בכוונה תחילה), אך מצד שני גרמו למותו של אדם, תוך מודעות וידיעה למעשה, או חוסר ידיעה שדומה יותר לאדישות וחוסר אכפתיות. עבירת ההריגה קבועה בסעיף 298 לחוק העונשין. העונש על הריגה עומד על 20 שנות מאסר.

העבירה השלישית: עבירת הרצח. סעיף 300 לחוק העונשין קובע, כי מי שגרם למותו של אדם או בן משפחה, בכוונה תחילה, נחשב לרוצח. לכן, העונש שיוטל עליו הוא עונש של מאסר עולם. עבירת הרצח היא העבירה החמורה ביותר בחוק העונשין. אין אדם העומד מעל החוק ואין לאף אדם הצדקה ליטול חיים, אלא במקרים של הגנה עצמית.

מכאן, שעבירות המתה הן עבירות אלימות בהגדרתן. אדם שרוצח אדם אחר ביריות אקדח, נוהג באלימות. אדם שמתקוטט עם אדם אחר וגורם למותו, הוא אדם הנוהג באלימות. מקרים כאלו, התקיפה היא זו שהביאה למותו של אדם.

עבירות מין:
חוק העונשין מגדיר מספר עבירות מין: כולן חמורות, אך ישנן מספר עבירות חמורות במיוחד. חשוב להדגיש, כי עבירת מין שתכליתה פגיעה אנושה בגוף האדם, בכבודו ובאוטונומיה של קורבן העבירה, זו עבירת אלימות ואף עבירת אלימות קשה. מדובר בעבירה שהיא ממשפחת "עבירות תקיפה" והיא כאמור, מהחמורות שבהן. בין עבירות המין המוכרות בחוק העונשין:

עבירת האונס. סעיף 345 לחוק העונשין קובע, כי בעילה (דהיינו, החדרת איבר מין או חפץ) לפי הטבעת של אישה, ללא הסכמה חופשית, היא אונס. כך גם במקרה, שבו מעשה האונס נעשה בעת שהאישה שרויה במצב נפשי/גופני ירוד וכן, כאשר מדובר במרמה לגבי זהות מבצע העבירה (למשל: אדם שמקיים יחסי מין תוך התחזות לאדם אחר, עשוי להיות מואשם באונס). מי שמבצע עבירת אונס, דינו מאסר של 16 שנים. אונס התבצע בנסיבות מחמירות (דהיינו, תוך שימוש באלימות, בצוותא עם אנשים נוספים או תוך שימוש בנשק), דינו מאסר של 20 שנים מאחורי סורג ובריח.

עבירת מעשה סדום, היא עבירה הקבועה בסעיף 347 לחוק העונשין. היא מתייחסת למקרים של החדרת חפץ לפי הטבעת. מדובר באחת מעבירות המין החמורות ביותר בספר החוקים ובוודאי שגם בעבירות אלימות. העונש על ביצוע מעשה סדום, עומד גם הוא על 16 שנות מאסר ו-20 שנים, כאשר הוא מתבצע בנסיבות מחמירות, הדומות לנסיבות הקבועות בעבירת האונס.

נעיר, כי ישנן עבירות מין נוספות, כגון הטרדה מינית, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, אשר כולן נכנסות תחת הקטגוריה של עבירות אלימות.

איך לנהוג במהלך חקירה פלילית הנוגעת לעבירת תקיפה:
לכל חקירה פלילית יש את הכללים שלה. כל חקירה פלילית יכולה להתפתח ולהתנהל בצורה שונה. מכאן, שאין כללים ברורים לאופן שבו כדאי להתנהג במהלך חקירה ובוודאי לא באשר לדברים שכדאי לומר. יש מקרים שבהם עדיף אפילו לשמור על זכות השתיקה. לעומת זאת, יש מקרים שבהם חשוב להיצמד לגרסה האמתית של האירוע – הגרסה שלכם. עם זאת, ישנם כמה קווים מנחים, שיכולים לסייע לאדם המצוי בחקירה פלילית ובוודאי בחשד לתקיפה מכל סוג, להלן:

הכלל הבסיסי – לקבל ייעוץ משפטי: ההמלצה הזו תקפה לכל שלב ולכל הליך פלילי מכל סוג. לעולם אל תיחקרו, אם טרם קיבלתם ייעוץ מעורך דין פלילי. חשוב שתדעו, כי יש לכם זכות בסיסית לקבל ייעוץ משפטי ואף להיפגש עם עורך דין לפני חקירה. כמו כן, על החוקר הפותח בחקירה פלילית, להזהיר אתכם שכל דבר שתאמרו במהלך החקירה, יוכל לשמש נגדכם במהלכו של המשפט הפלילי וגם בשלב החקירה. לכן, אל תיחקרו מבלי להיוועץ בעורך דין פלילי. רק הוא יוכל לסייע ולייעץ לכם בשלב החקירה. הניסיון המצטבר מלמד, כי לעיתים עצה קטנה מעורך דין, לפני חקירה, יכולה לשנות מהגשת כתב אישום פלילי לשחרור בתחנת המשטרה וסגירת התיק.

להימנע ממסירת גרסה שאפשר לסתור: אם באמת חטאתם ונהגתם שלא כשורה, רצוי מאוד להימנע ממסירת גרסאות שאפשר יהיה לסתור. כלומר, אם במהלך חקירה הפלילית, טוענים שנהגתם באלימות, עדיף לא למסור גרסה, לפיה כלל לא הייתם במקום. זאת, מכיוון שזו גרסה, שבמסגרת חקירה פלילית, אפשר יהיה לסתור בנקל. מצד שני, במידה ומצבכם אינו מזהיר, אזי עדיף למסור גרסה לאקונית ולא מסגירה, או אפילו להימנע ממתן גרסה. שוב, חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי ולא לפעול על דעת עצמכם.

יש עדים – לבקש מהמשטרה לחקור אותם: במידה ואירוע התקיפה נעשה לשם הגנה עצמית או בשל התגרות שלא הותירה ברירה (במקרים כאלו, קיים סיכוי גבוה, כי התקיפה לא נעשתה באשמתכם) – חשוב מאוד למסור למשטרה פרטים של עדים לאירוע.

בכל הנוגע למסירת פרטי עדים – יש בכך שני נושאים, שיוכלו להשפיע על החקירה שלכם. הנושא הראשון הוא רלוונטי במקרה הטוב. כלומר, אם מסרתם פרטים של עדים לאירוע שאכן יוכלו לחזק את גרסתכם, הרי שעדותם תוכל להביא את המשטרה למסקנה, שיש לסגור את התיק נגדכם.

הנושא השני הוא במקרה הרע יותר והוא: כאשר העדים לא ייחקרו כלל ע"י המשטרה. במקרים כאלו, המחדל של המשטרה יוכל לסייע לכם. במידה ויוגש נגדכם כתב אישום, ניתן יהיה להעלות טענה של מחדלי חקירה, או לחלופין להיעזר באותם עדים, במהלך פרשת ההגנה.

מכאן, המסקנה היא, שבמידה ויש עדים שיוכלו דווקא לחזק את גרסתכם, עליכם להתעקש במהלך החקירה שהמשטרה תזמן אותם לעדות וכן, למסור את פרטיהם לחוקר.

נעצרתם על תקיפת שוטרים – להתעקש שהחקירה תיערך ע"י מח"ש: במקרה שבו נעצרתם בגין תקיפת שוטרים ובהנחה שאתם הותקפתם (מעשה דיי שכיח במציאות היומיומית, לצערנו), אזי חשוב להתעקש על כך, שהחומר בתיק הפלילי יועבר לידי המחלקה לחקירת שוטרים. יתרה מכך: במידה ונפצעתם, עליכם להתעקש בפני החוקר, לשלוח אתכם לבדיקה רפואית, כדי לתעד את מצבכם הרפואי (מה שלעיתים יכול לסייע מאוד, במהלך ההליך הפלילי).

תמיד להתעקש שהחוקר יתעד סימני אלימות: לא פעם, אנשים שטוענים שהם הותקפו או התגוננו, שוכחים במהלך החקירה, להתעקש שהחוקר או החוקרת יתעדו את סימני האלימות שנגרמו להם. לתיעוד זה יש משקל רב, במיוחד כאשר מדובר בפצעים שיכולים להגליד ולהיעלם. לדוגמא: אם אתם טוענים שבתחילה הותקפתם במקום מסוים בגופכם ויש לכך תיעוד רפואי, הרי שתיעוד הפגיעה בכתובים (כלומר, בחקירה עצמה, שבסיומה תתבקשו לחתום), יכול לשמש ולסייע לכם בהמשך, בהליך הפלילי – במידה ויוגש נגדכם כתב אישום. לכן, אף פעם לא להסתפק בהפניית החוקר לסימני אלימות, אלא להתעקש שהוא יתעד זאת בכתובים.

הייתם במקום אחר? תוכיחו: לא פעם, המציאות מלמדת כי מוגשות למשטרה גם תלונות סרק. הסיבות לתלונות כאלו נעות בין רצון לפגוע (נקמה) ובין רצון לאיים ולהפחיד. עם זאת, היה וקרה מקרה, שבו הוגשה נגדכם תלונת סרק, אך בזמן שאירע המקרה (שלא התרחש במציאות), כלל לא הייתם נוכחים במקום, הרי שעליכם לומר זאת כבר בפתח החקירה. אל תמתינו, משום שטענת "אליבי" (כלומר: "במקום אחר הייתי"), שאינה נטענת בשלב מוקדם, מקבלת משקל מופחת והמהימנות שלה נמוכה.

לסיכום:
עבירות התקיפה נחשבות לתתי-כותרות תחת הכותרת הראשית, "עבירות אלימות". עבירות אלו הן נגע רע בחברתנו. לכן, בתי המשפט והגופים האמונים על התביעה, נוקטים לא פעם יד קשה כלפי מי שנוהג באלימות מכל סוג. עם זאת, אין תקיפה סתם של אדם בשל התגרות, זהה לעבירת מין חמורה הנעשית באלימות. לכן, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. יש מקרים, שבהם אפשר אף למנוע הגשת כתב אישום. לכן, המסקנה היא שחשוב מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי לפני הגשת כתב אישום ואף בשלב החקירה הראשונית.
 

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 072-33-80-288

או מלאו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם:

 

072-33-80-288

phone6, phone, contact, telephone, support, call
 

ת"א, אבן גבירול 133 (פינת באזל)

home6, home, house, building

boaz@kenig-law.co.il

file4, file, list, paper, page, document

בועז קניג - משרד עורכי דין

play4, play, media control, audio